חולה, גוסס, מת.... מוקדש לנשות ישראל

"אני מת " אומר X( שם בדוי , אני לא רוצה להסתבך עם קרוב משפחה) לרעייתו היקרה.
"אני ממש משתדל לקום לעזור אבל אני מת מכאבים" אח..... אוי.... אוף.....  אווצ' ..... X גונח בכל שפה אפשרית תוך נסיון לעזור לאשתו לסדר את הבית.
" עזוב!!!! לך תנוח, מי ביקש ממך לעזור? אתה לא מרגיש טוב, לך למיטה. ככה לפחות יהיה לי שקט יותר"
למה גברים חולים חייבים לעשות סצנה ממחלתם? למה? פעם דיברתי עם גיסתי על כך והיא העלתה אמרה יפה "לעולם עדיף גבר במילואים ואוטו בחניה מגבר בבית." אהבתי.
אבל למה? האם גברים הם לא לוחמים בצבאות ישראל לשעבר שעברו את שבוע לוחמה בגבורה, מסע כומתה, מסלול, תיזוזים ועוד כהנא וכהנא אתגרים פזיולוגים ?
מה זה מחלה מול קרב בבייג'ין? או מול עמידה יום שלם בתפילת יום כיפור?
ולמה, לעזעזל הם חושבים שלנו, הנשים- יש כח לשמוע את בכיים המר? הרי מלבד להיות אשת איש אנחנו מגדלות ילדים שהם, כידוע אלופים לבכות, לכאוב ולצעוק בלי חשבון!!!
"די, אני מת" גונח הבחור תוך קללות שלא כאן המקום לצטטם. " אישתי, אני חייב משכך כאבים!!!"
מעניין איך אף חברה לא המציאה מרדים לגברים במצב כזה לתקופה של שבוע ככה.... משהו שיטשטש את הכאב יחד עם האדם עצמו.
" אני לא יכול יותר!!!" מיילל X אל חלל החדר הטעון." אין לי כח !!" באותו רגע חוטפת רעייתו היקרה את ג'ננת חייה והיא מוציאה את כלי הנשק הפעיל ביותר אצל האשה, אחרי הדמעות- את הגרון "חאאלללססססס!!! אני לא יכולה יותר, עשה לי טובה, כנס למיטה ואל תעמוד לי פה באגף הרחמים העצמאיים!!! מה יש לך? לא טוב לך , לך למיטה אבל באמאש'ך תעזוב אותי בשקט!!!" לא יודעת למה אבל בסוף תמיד החמות נכנסת לתמונה, מה , היא גידלה אותו כזה בכיין? הרי תכונת האומללות הגברית הנה תכונה ביולוגית גנטית העוברת מדורי דורות, עוד מימי האדם הראשון!
בכל אופן, מיד עם הישמע אזעקת ה"הגיעו מים עד נפש" חזר X לחדרו, עייף, מוטש ולא מבין מה הפעם לא בסדר, הרי הוא רצה בסה"כ לעזור לאישתו שלא יהיה לה קשה מדי בלעדיו ובלעדי עזרתו ה"קבועה" בבית.
הוא נכנס למיטה לנוח, בשקט בשקט, רק לא להפריע לזוגתו, סופר כבשים, גונח בדממה, מתהפך במיטה, שר, עושה יוגה, ככה לפחות איזה.. 4 דקות ואז, כי הוא כבר באמת עשה השתדלות , פתח את פיו: "ממי?" "מה ע-כ-ש-י-ו?" היא צועקת לעברו מיואשת. "סליחה" הוא ממלמל "אפשר רק כוס מים עם 2 אקמול? ותה בצד עם עוגה? ואולי איזה סנדביץ' וזהו, יותר אני לא אטריד אותך" "טוב" אומרת האשה, העיקר שיהיה קצת שקט.

אין עונש גדול יותר לזוגיות מבעל חולה, אין ספק. אשה כבר פיתחה לעצמה שריון בעת חוליה מתוך ידיעה ש"אמא חולה בבית, אין בית" ולכן כל מי שלא מתפקד כמותה במצב זה   מהווה דוגמא לחוסר חוסן ואפילו לשפלות.
השאלה היא מי בכל הסיפור הזה  נסחף.
מה שבטוח הוא שאני פיתחתי שיטה. כשבעלי חולה אני שולחת אותו למיטה עם כוס תה ובשקט בשקט, ניגשת אל
הארון, מוציאה את התיק שלי ואת מפתחות הרכב ויוצאת ליום בילוי, איך אומרים אצלנו? "עדיף בעל בבית, אפילו חולה עם אוטו בחניה ,מאשר בעל ואוטו בעבודה"
רפואה שלמה. 

סה"כ רציתי לעשות כביסה, כי כביסה עוד כביסה... תהיינה לים.. ( אריק איינשטיין בסילוף קל )

מכונת הכביסה החדשה הגיעה אל ביתנו לאחר שהקודמת נפטרה בטרם עת כתוצאה ממשהו שבין מחדל בקו היצור של מייבש הכביסה ( שכנו של מכונת הכביסה שלי) לסתם מזל רע.
המכונה החדשה עמדה לה איזה זמן מיום קנייתה ללא כל שימוש, נחנקת בין עטיפות הניילון הקשיחות, ממתינה לטכנאי שיגיע ויגאל אותה מייסוריה, שהרי ידוע ששימוש ללא תפעול מקדים של תכנאי מבטל באחת את האחריות על המכשיר ( סיכון שלא יכולנו לקחת )
יום א', הטכנאי הגיע, קרע את האריזה באלימות חסרת רחמים, שבר את לוחות הקלקר שהגנו על המוצר , השליך אותם הצידה ומיד החל משחק עם כל הכפתורים וממלמל לעצמו מלמולי אב הנשמעים כמו " בלוני בלוני עגלגל וצבעוני לאן אתה עף..." שכנראה שמע ברכב בדרכו אל הגנים עם ילדיו ושכח להחליף דיסק עד בואו אלי , לפיכך ממשיך הדיסק להתנגן בראשו הקירח בשעות העבודה.
"גבירתי" הוא אומר לי " שימי לב" ומבלי לבדוק האם אני שמה הוא פותח בנאום אותו הכין מראש אודות תוכניותיה של מכונת הכביסה הנפלאה.
לכל תוכנית אופי ומטרה, יש לשים לב היטב למשקל הכבסים ( כאילו שיש לי אפשרות למדוד את הנ"ל) ותוך כדי הנאום הוא מעביר ממצב למצב, מדגים , מזהיר ומאיים. אני איבדתי קשב כבר בשלב ההתחלה מיד אחרי המשפט : " וזוהי התוכנית הפשוטה ביותר לכבסים צבעוניים "  מרגע זה כל שעשיתי היה לבהות במכשיר הנחמד ולהתענג על הזכות שתהיה לי עכשיו , להכניס 8 ק"ג של כביסה במכה אחת במקום ה6 שהיה לי במכונה הקודמת.
" וזהו" מכריז הטכנאי וטורק את דלת המכונה בעוצמה ויצא מחדר הכביסה, משאיר אחריו את כל שאריות הקלקר והניילונים ( איך שאני שונאת שבעלי מקצוע משאירים אחריהם מזכרות...)
בשלב הבא, יצאתי אל הסופר ע"מ לקנות מרכך ואבקת כביסה . לאחר בדיקת המחירים ורכיבי האבקות גיליתי כי לאף אחת מהחברות אין כף מדידה באריזה.
" מה נראה להם?" ניסיתי להבין " הרי כל העניין באבקה היא חלוקת החומר בכמות הנכונה אל תוך התאים המתאימים" , בדקתי שקית אחר שקית, קופסא אחר קופסא, וכולן ללא כף!!! מה אני אמורה לעשות? לנחש? לא בא לי סתם לשפוך כמויות ולהכביד על המכונה שלי .מצד שני, אם אלפי אנשים קונים בכל יום אבקות כביסה ללא כף מדידה, כנראה הדבר אפשרי.
מיד לקחתי את האבקה המתאימה ושבתי לביתי.
לא אאריך בדברים רק אספר שהכביסה הראשונה יצאה מלוכלכת ומסריחה, השניה יצאה מלאה בחלקיקים לבנים השלישית יצאה דווקא טובה וממנה הכל היה סבבה.
מזל שיש לנו כזאת מכונה כביסה גדולה ומעולה, כזאת שלכל תוכנית יש ציור ליד ומלא סימונים ואורות דולקים רק חבל שמכל התוכניות הרבות שיש לה אני משתמשת רק בתוכנית  הפשוטה ההיא, של הכבסים הצבעוניים....