אם יש משהו שאני לא מסוגלת להבין , זאת מציאות של חיידק ללא חיידק, או יותר נכון, מחלה ללא מחלה.
במה דברים אמורים? אז ככה....
ילד שחולה, נניח באבעבועות רוח. יש לו פצעים, חום ונחס ובשלושת אלה יש דרכי טיפול. פעמיים ביום מורחים את המשחה המסריחה אך מועילה, דואגים שהפצעים יתייבשו וזהו, יש עילה, יש מחלה.
כך גם דלקת גרון ועוד שאר שעורים.
אך לא כן שפעת!! מחלה ארורה ששייכת למשפחת ה "גברת, זה ווירוס. אין מה לעשות רק לחכות שהחיידק ילך"
איך ילך, דוקטור? איך?? הרי אתה לא נותן לו שום סיבה ללכת! טוב לו אצל הילד, חם, נעים. למה שילך??
אני יושבת אל מול ביתי הקודחת, המייללת והסמרטוטה ומדברת אל השפעת. " נו, בחיאת אחותך, תלכי מפה ( תצאי בחוץ) יש לי מלא עבודה היום. הבית נראה כמו כיכר תחריר!!! בבקשה!! צאי להפסקה. לכי לקניון , יש אחלה מבצעים של FOX בקניון. תני לי רק לעשות כלים- כבר יומיים הילדה על הידיים. תעזבי אותה"
בהתחלה אני עוד מדברת אליה בעדינות, נותת לה רעיונות נחמדים. אבל עם הזמן אני מאבדת סבלנות ועוברת למתקפה אווירית- מה לא היה שם , בשדה הקרב מול כוחות הרשע השפעתיים ( המנוולת הביאה איתה נזלת, שיעול ואפילו חרחורים) אקמול, נורפן, אנטי וויראלי, אכינצאה, דבש, קוניאק, שום, בצל - הכל!!!
אני דוחפת והילדה מוציאה, אני מתחמנת בתוך כוס מיץ והילדה קולטת ומסרבת לשתות. עוד רגע והייתי מייצרת אינפוזיה של עראק ישר לווריד ומוציאה על זה פטנט.
בסוף ניצחתי!!! כעבור יומיים הלכה העקשנית, מזגזגת שיכורה עם ריח של בצל מהפה ובידה דגל לבן- יצאה את הדלת וסגרה אחריה בדממה שאחרי קרב .
הלכה לבלי שוב. יש!!!! אני אומרת לעצמי, סוף סוף הלכה והילדה כבר בלי חום. רק קצת נזלת ושיעול.
הא.... נזלת? מה נזלת?? השאירה את החיילים וברחה?? הלו, תחזרי מצ'ומצ'מת- קחי איתך את חיילי הצעצוע שלך!
אבל היא לא עונה, רק מדדה החוצה, מוטשת, מושפלת. בטח מושפלת, מצאה לה בית לחיות בו! " תספרי לכל החברות שלך שפה לא מקבלים שפעות, שלא יבואו לנסות אותנו"!
כעת ב"ה אנו יושבות, ביתי ואני ומשחקות בסלון ( על השטיח החדש, ככה לא תתקרר לי שוב) היא בונה ב"קליק" ואני ישנה, לא מסוגלת להזיז אצבע....כל הגוף כואב. ככלות הכל אני אחרי שבוע של מלחמה עם שפעת.....
לבריאות!
במה דברים אמורים? אז ככה....
ילד שחולה, נניח באבעבועות רוח. יש לו פצעים, חום ונחס ובשלושת אלה יש דרכי טיפול. פעמיים ביום מורחים את המשחה המסריחה אך מועילה, דואגים שהפצעים יתייבשו וזהו, יש עילה, יש מחלה.
כך גם דלקת גרון ועוד שאר שעורים.
אך לא כן שפעת!! מחלה ארורה ששייכת למשפחת ה "גברת, זה ווירוס. אין מה לעשות רק לחכות שהחיידק ילך"
איך ילך, דוקטור? איך?? הרי אתה לא נותן לו שום סיבה ללכת! טוב לו אצל הילד, חם, נעים. למה שילך??
אני יושבת אל מול ביתי הקודחת, המייללת והסמרטוטה ומדברת אל השפעת. " נו, בחיאת אחותך, תלכי מפה ( תצאי בחוץ) יש לי מלא עבודה היום. הבית נראה כמו כיכר תחריר!!! בבקשה!! צאי להפסקה. לכי לקניון , יש אחלה מבצעים של FOX בקניון. תני לי רק לעשות כלים- כבר יומיים הילדה על הידיים. תעזבי אותה"
בהתחלה אני עוד מדברת אליה בעדינות, נותת לה רעיונות נחמדים. אבל עם הזמן אני מאבדת סבלנות ועוברת למתקפה אווירית- מה לא היה שם , בשדה הקרב מול כוחות הרשע השפעתיים ( המנוולת הביאה איתה נזלת, שיעול ואפילו חרחורים) אקמול, נורפן, אנטי וויראלי, אכינצאה, דבש, קוניאק, שום, בצל - הכל!!!
אני דוחפת והילדה מוציאה, אני מתחמנת בתוך כוס מיץ והילדה קולטת ומסרבת לשתות. עוד רגע והייתי מייצרת אינפוזיה של עראק ישר לווריד ומוציאה על זה פטנט.
בסוף ניצחתי!!! כעבור יומיים הלכה העקשנית, מזגזגת שיכורה עם ריח של בצל מהפה ובידה דגל לבן- יצאה את הדלת וסגרה אחריה בדממה שאחרי קרב .
הלכה לבלי שוב. יש!!!! אני אומרת לעצמי, סוף סוף הלכה והילדה כבר בלי חום. רק קצת נזלת ושיעול.
הא.... נזלת? מה נזלת?? השאירה את החיילים וברחה?? הלו, תחזרי מצ'ומצ'מת- קחי איתך את חיילי הצעצוע שלך!
אבל היא לא עונה, רק מדדה החוצה, מוטשת, מושפלת. בטח מושפלת, מצאה לה בית לחיות בו! " תספרי לכל החברות שלך שפה לא מקבלים שפעות, שלא יבואו לנסות אותנו"!
כעת ב"ה אנו יושבות, ביתי ואני ומשחקות בסלון ( על השטיח החדש, ככה לא תתקרר לי שוב) היא בונה ב"קליק" ואני ישנה, לא מסוגלת להזיז אצבע....כל הגוף כואב. ככלות הכל אני אחרי שבוע של מלחמה עם שפעת.....
לבריאות!