ערב פסח כבר כאן ובעוד מס' שעות נגיע סוף סוף לשלב שכולנו ציפינו לו, הרגע אליו התכוננו שבועות, הרגע שאליו כל אשת חייל מתכוננת, מייחלת, ממתינה- רגע ציפוי השיש בנייר כסף!!!!
המטבח יראה חגיגי ונקי, כל בני הבית יכנסו אף הם לאווירה - ולחץ ימלא את חלל הסלון תוך קריאות "קדימה" וה "נו??!!” וה “יאללה!!!”.
מיד לאחר מכן או אפילו תוך כדי יתקיימו מספר טקסים חשובים שעבור כל אם יהיו אלו רגעים מרגשים, משפחתיים ואינטימים הדורשים הרבה סבלנות והכלה, דבר שקשה מאוד להשיג מאחר וכבר חודש שאת שומרת על המטבח לבל יכנס, ישמע או יראה דבר חמץ. חודש שבו את מנקה ומנקה ומנקה כאילו שכל בני הבית היו עסוקים במשך האחד עשר חודשים שקדמו לחג במריחת מזון ופיזורו בכל פינה אפשרית בבית.
הטקס הראשון יהיה בדיקת חמץ.
ישנם נשים אשר זכו בבעלים זריזים, קלילים ובעיקר, קצרי סבלנות. את- מחביאה עם הילדים את חלקיקי הפיתות העטופים היטב היטב בשקית ניילון קשורה פעמיים ( שמא יברחו הפירורים מהשקית ויטיילו בין הכשר למצה) והוא , מקבל ממך רמזים מהירים היכן מסתתר לו כל חלקיק ובזכות שיתוף הפעולה הזוגי , תסתיים בדיקת החמץ חיש קל , הילדים עפים לישון מוקדם והשלום והשקט אהבו...
ישנם נשים אשר משמיים זומן להם בעל החש כי תפקידו בעולם הוא למצוא פירורי לחם ולבטל במו ציקצוקי לשונו כל חמירא וחבריו .
את- כאמור עורכת רשימות מדוייקות אודות מיקומו של כל חלקיק פיתה ( כנ"ל הניילון.. מה לעשות, אי אפשר לסמוך על פירורים) ע"מ שחלילה לא תיעלם לה איזו חתיכה ואת תיאלצי לבלות את הלילה בחיפוש אחר אותה חמקנית חסרה, עד יבוא גואל...
והוא- אוהוהוהו, הוא יחפש בכל פינה ופינה, יעיף לעברך מבט כאשר יעבור על מסילות החלון, יצקצק בלשונו בכל פעם בו ימצא אבק וימולל את המימצא על מנת לחוש האם יש בו גרגר חמץ הרע.
הבדיקה תמשך לאורך הערב כולו ובני הבית ימצאו את עצמם קצרי רוח בשלב בו יתחוור להם שאת הלילה הם עומדים לבלות לאור נר ונוצה.
הטקס השני הוא שריפת החמץ.
ישנן נשים אשר יוצאות אף הן לבער את החמץ ולו רק כדי לצאת סוף סוף מהמטבח. בצאתן את הבית, תסנוור אותן השמש ותזכיר להן ימים נשכחים בהם לא היתה עבדות ואקונומיקה לא הייתה מנת חלקן.
נשים אשר אינן יוצאות עדיין מהבית, ישלחו את הבעל עם כל הילדים אל הביעור וינצלו את השקט הזה כדי לשתות כוס מים או קפה , ינשמו עמוק ויעשו בראש רשימות חדשות של מטלות שטרם הספיקו לעשות.
אם היו נותנים לנו הנשים לכתוב את ההגדה, אני בטוחה שבמקום לכתוב על ארבעה בנים היינו כותבות : “כנגד 4 אמהות דיברה ההגדה. עייפה, פרפקציוניסטית, נסחפת ושאינה יודעת לספור....”
העייפה הייתה מנקרת על החרוסת, הפרפקציוניסטית הייתה מנקה את כתמי היין הנשפכים תוך כדי הסדר ומאמצת את כולם לעמוד בתוכנית שהכינה לערב זה. הנסחפת היית המאביסה את כל בני הבית במנות עטירות מצה וקמחיה ושאינה יודעת מהיכן להתחיל הייתה מביטה בכל האורחים ותוהה לעצמה היכן תלין את כולם....
נשים יקרות, ימים אלו יכולים להיות ימי לחץ והספק ומצד שני להיות ימי חום, אהבה וחוויות מוצלחות משותפות לכל בני הבית.... ומאיתנו תפתח הטובה.
חג כשר ושמח לכוללללןןןן.
תגובה 1:
אין לי הרבה מילים לומר חוץ מהעובדה שאת חכמה, שנונה חדה וגם מאוד מצחיקה.
לפעמים יש מגבלות בחיים, הבעיה היא שלרוב אנחנו שמים אותם.
אהבתי את צורת הכתיבה הקולחת והמצחיקה שלך- יש לך את זה!
עלי והצליחי
אירית סטנדאפיסטית
הוסף רשומת תגובה