שלום, שמי צופיה לקס. אם לתשעה ילדים מקסימים
ורעיה לבעל תומך ללא גבולות.
הרבה פעמים שאלו אותי אם תמיד חלמתי להיות
שחקנית , אם בחלומותיי שאפתי להיות סטנדאפיסטית. אז התשובה היא: ממש לא!!!!
מעולם לא הייתי מהבולטות בחבורה, המצחיקות או
במרכז החבר'ה.
הפעם הראשונה בה עליתי לבמה הייתה בשביעית, כאשר
אחת השחקניות במבצע שביעית חלתה. תפקידי היה לשחק נער "חנון" בישיבה
תיכונית מקבילה. התפקיד היה קצר אך הותיר רושם רב לאורך השנתיים הבאות.
תחילת הדרך
בראשית דרכי עבדתי בכל מיני עבודות בחינוך הבלתי
פורמלי, עד שמצאתי את דרכי כרתמיקאית. שם
התחברתי לבמה לראשונה, אהבתי את הקשר עם הילדים, את התפאורה והאביזרים שיצרתי לבד.
לקראת פורים החלטתי להרים הצגה לכל ילדי הגנים. עמלתי על הטקסט, חילופי התפקידים וההפקה
המוסיקלית. היום אני יודעת לומר שההצגה הייתה הרבה מעבר להצגה רגילה.
כשהבנתי שתפקיד ה"שחקנית" מרגש, מרענן
ומרתק אותי, הלכתי ללמוד משחק בבית ספר למשחק "אספקלריא" בניהולו של חגי
לומר. לאט לאט, מצאתי שנשמתי מתמלאת באושר, כשבכל יום שעובר אני מוסיפה בלמידת
המקצוע ומגלה עוד ועוד מהשחקנית הטמונה בי.
עם הזמן הפכתי לשחקנית באירועים משפחתיים, בעיקר
במסיבות אירוסין ובחינות. כך, בדרך ה"טבע" מצאתי את עצמי כשחקנית המסיימת
את לימודי המשחק, כאשר ארבע הצגות באמתחתי.
כך, מיד לאחר הלימודים היינו שתי שחקניות בוגרות
אספקלריא מתרוצצות בארץ עם ציוד כבד, הגברה, תפאורה, אביזרים. בסופו של דבר
נשברתי. השעות המטורפות מחוץ לבית בהם אנו חורשות את הארץ וילדי נותרים בבית בלי אימא,
גרמו לי להבין שעלי לחפש דרך אחרת.
החלטתי לעלות כיתה.
איך מופע הסטנד-אפ נולד?
אני עדיין זוכרת את הטלפון הראשון שפתח בפני את
עולם המופעים עבור נשים, כאילו זה היה אתמול. סמוך לחנוכה, קיבלתי טלפון מחברה
טובה ששאלה האם אני מוכנה להתנדב לאיזו עמותה ולהעלות בפניהם מופע לנשים, מופע
אימפרוביזציה. נעניתי בחיוב!
נפרדתי לשלום מכל האביזרים הישנים, והתחלתי
לעשות סטנד-אפ ומופעי פלייבק יחיד בשיטה שפיתחתי בעצמי.
השנים חלפו להן וממופע אחד כבר הצטברו להם שישה
מופעים. התכנים בכל אחד מהמופעים עוסקים בחייה של האישה, על כל רבדיו, מיום בואה לעולם
ועד יום צאתה ממנו בגיל 120. המופעים נולדים ממציאות החיים. על מנת שהמופע יהיה
מוצלח ואמתי, הוא חייב לבוא ממקום אמתי והמטרה היא תמיד אחת: לשחרר, לצחוק, להעלות
דברים – התנהגויות והרגלים לתודעה. כל דבר שגורם לקהל הצופות להצטרף ולזכות לראות
את החיים בהומור.
או מה שנקרא אצלי...לקחת את החיים בצחוק J.
לפעמים כשאני יושבת על כוס שוקו ועוגה אני מביטה
לאחור, על חיי עד כה. ואני ב"ה מודה על כל שלב בהם. לא הייתי חושבת בחיים
שאהיה סטנדאפיסטית ועם כל זה אני מוצאת שזה המקום שלי. במקביל אני כותבת מחזות
ומפיקה אותם, מפיקה אירועים וכותבת טורים לעיתונים ולאתר "ערוץ 7". לסיכום
ניתן לומר שאני ככל הנשים, מלהטטת באלף כדורים.
המופעים שלי:
·
"טבילת
אש": מופע על מקווה.
·
"אישה
אחת ולתמיד": מופע על חיי האישה.
·
"מתבגרות
או לא להיות"" מופע על יחסי אימהות – מתבגרות.
·
"מגהצת
קונה": מופע שכולו שופינג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה