המצוד אחר הגרב האבודה

חורף...קר בחוץ. גשם החל לרדת, רגע? לאן נעלם לו הקיץ? איך יכול להיות שכבר נגמר הסתיו? מתי זה קרה? אני זקוקה לעוד זמן.
קמתי לי לבוקר רטוב וקפוא במיוחד. למרות האזהרות החוזרות ונשנות של החזאי, לא נשמעתי להוראות ושוב מצאתי את עצמי לא מוכנה לקראת החורף שכבר דופק על דלתי.
מיד אני מטפסת על סולם וצוללת אל תוך הבוידם בו כל בגדי החורף נזרקו להם בסוף החורף שעבר. מתחילה לחפש את זוגות הגרביים, איכשהו תמיד מוצאים רק גרב אחת ואני מוכנה להישבע שהם באים בזוגות בחנות. מתאימה את המעיל לכל ילד, עוטפת כל ילד בעשרות שכבות שחס וחלילה לו יהיה לו קר ויחלה, יכולת התנועה שלו מבין כל השכבות לא חשובה עכשיו.
לאחר פיזור מוצלח של כל הילדים, אני שבה לביתי להכינו למלחמה.



בחורף בדומה למלחמה כל צד מתבצר בעמדה שלו ומסרב לזוז, אנו מסתגרים בבית החמים והנעים מפני האויב שבחוץ – הגשם, השלג והרוחות. כאשר השלג יורד והרוחות בחוץ מייללות והילדים מקבלים פטור מבית הספר, אז מתחילה החגיגה האמתית. אילו הם זמנים של אחדות וגיבוש משפחתי. ריח המרק הטעים ממלא את האוויר וכל המשפחה יושבת יחדיו לשחק במשחקי קופסא, בחוץ כולם משחקים בשלג – זריקת כדורים, בניית אנשי שלג והתגלצ'ויות על כל דבר שרק אפשר.
ואז.... בין רגע השלג מפסיק לרדת והקטנים חוזרים לבית הספר והגן מצוידים בחוויות חדשות. 

ואת? את נשארת בבית לאסוף את החתיכות, לסדר את הדברים בחזרה במקום, לתלות את המעילים שלא מפסיקים ליפול מן הקולב ולחבר בין זוגות גרביים אשר בני זוגן לא שרדו את הקרה.
גם לך מגיע ליהנות מהחורף הזה, את מוזמנת למופע שלי "אישה אחת ולתמיד" שם נחפש שידוכים לגרביים וטיפים איך להגיע אל החורף הבא מעט יותר ערוכות ומוכנות.... סתם! מופע שמדבר כולו על חייה של האישה מיום צאתה לאוויר העולם ועד יום לכתה ממנו, עם כל החוויות השמחות והקשות שעוברת האישה בחייה.

אין תגובות: